check
מנזרי המתבודדים במדבר יהודה | פרופ' ריכב (בוני) רובין

מנזרי המתבודדים במדבר יהודה

במדבר יהודה התקיימה בתקופה הביזנטית תנועת נזירות נוצרית רבת היקף שמנתה בשיאה אלפי נזירים. בתקופה זו התקיימו במדבר שתי צורות ארגון של מנזרים. באחת, המנזר השיתופי -  שכונה קוינוביון (coenobium) – חיו הנזירים במערכת היררכית מאורגנת היטב שבה כלל סדר היום תפילה, עבודה וסעודות משותפות ובה הקפידו על משמעת וציות לממונים. בשניה – שכונתה ביוונית לאורה (laura)  – חיו הנזירים בקהילת מתבודדים שבה חמישה וחצי ימים בשבוע שהו הנזירים איש בתאו ורק בשבת וביום א' התכנסו לתפילה, לימוד וסעודה משותפת בהנהגתו של ראש הלאורה. צורת נזירות זו הייתה אופיינית למדבר יהודה ותאי הנזירים המתבודדים היו במערות ובמצוקים המאפיינים אותו.

המחקר, שהחל כעבודת גמר לתואר השני, התמקד בחיי הנזירים בקהילות המתבודדים (מנזרי הלאורה) ובחן את צורת הנזירות הזאת כסוג של יישוב. בסקר השדה שנערך כחלק מהמחקר נסקרו שרידי הלאורה שנוסדה על ידי פירמינוס במצוקי נחל מכמש (ואדי צויינית) במאה השישית. במהלך סקר השדה התגלו כתובת יווניות וכתובות בסורית ובהן כתובת פסיפס סמוך לעין צוינית.

המחקר הניב מספר מאמרים.

לתמונות לחצו כאן